איך לענג את שבת קודש

נשים אהובות ובנות של מלך  אנחנו רוצוץת שהשבת תהיה שמחה ורגועה ובאחדות של כל בני המשפחה נדע איך לענג את שבת קודש ואז השבת תהיה באמת לעונג ומלאה בשימחה ב"ה.

 ששת ימי החול והשבת קשורים זה בזה. כשם שיש לאדם גוף ונשמה, כך גם לשבוע יש גוף (ימי העבודה) ונשמה (שבת). כשם שגופו ונפשו של אדם בריא פועלים יחד בהרמוניה – הגוף מקבל השראה רוחנית מהנשמה ומשמש בתורו כלי לביטוי הנשמה – כך גם שבוע אידיאלי הוא שבוע שבו שבת וימי חול קשורים קשר הדוק. . במהלך השבוע אנו מתכוננים לשבת, ובכך מעלים ומקדשים את ימי החול, השואבים את ערכם מהשבת.

ז"ל מספרים שמאי תמיד היה אוכל לכבוד שבת. כשראה חיה יפה היה אומר: "זה לשבת". אם מצא טוב עוד יותר, יאכל את הראשון ומשאיר את הטוב יותר לשבת (ביצה טז ע"א). במילים אחרות, כל השבוע הוא היה אוכל אוכל באיכות נמוכה יותר, תמיד שומר את הטוב ביותר לשבת. באופן זה, בכל פעם שהוא אכל הוא כיבד את השבת וחשוב כיצד יוכל לכבד ולקדש אותה. להלל הייתה תכונה אחרת. כל מעשיו נעשו למען כבודו הגדול יותר של אלוהים. הוא היה מקפיד לכבד ולקדש את ימי החול וגם את השבת, ובכך למלא את המנדט "ברכו את ה' בכל יום" (תהלים ל"ח, כ). לכן, כשבא לו אוכל טוב במהלך השבוע הוא היה אוכל אותו, מתוך בטחון שכמו שאלוהים דאג שיהיה לו אוכל טוב במהלך השבוע, הוא היה דואג שיהיה לו אוכל עוד יותר טוב לשבת קודש. כך כיבד והעריך הלל כל יום (רש"י א; רמב"ן, שמות כ, ח).

על פי הסמכות ההלכתית, אפילו הלל הסכים שעבור רוב האנשים עדיף להתנהג כמו שמאי ולקבוע את האוכל הטוב ביותר לשבת. אולם בטחונו של הלל בה' היה יוצא דופן, ולכן היה בטוח שה' יספק לו אוכל טוב יותר לשבת. מי שאינו בעל מידת אמונה זו חייב ללכת אחרי שמאי ולכבד את השבת בקביעת המאכל הטוב ביותר לשבת (מב"ב כ"ה, ב).

כיום, החוק הזה כמעט ולא רלוונטי. יש מבחר כל כך עצום של אוכל בסופרמרקטים העכשוויים בכל עת, שאין סיבה לחשוב שאם אדם אוכל מאכל מסוים במהלך השבוע, הוא לא יוכל למצוא אוכל טוב לשבת. לכן, היום צריך פשוט לתכנן את הקניות שלו כך שהמאכלים לשבת יהיו הכי טובים.

בעת קניות לשבת, מן הראוי ביותר לבטא כי "קנייה זו היא לכבד את השבת הקדושה", ובכך לקיים את מצוות זכור (רמב"ן ע"ב). טוב גם לטעום מהמאכלים שמכינים לשבת כדי לתבל אותו נכון ולהעצים את עונג השבת